זה תלוי באיזה יום תתפסי אותי. בימים שאני עפה, אני על גג העולם, יודעת שאני בכיוון הנכון, מכירה בכוחותי, אוהבת אותי על עוצמותי. בימים נמוכים אני שוכחת, כבר לא בטוחה ויודעת. מישהו אמר לי משהו מבאס או חוסר הצלחה כפי שציפיתי, לא צריך יותר מידי והופס, אני למטה. והרי, אני אותה אני ואת אותה אחת שהיית אתמול וכבשה את העולם. אז איך יתכן שאין בך חמלה לעצמך? איך זה שאת לא מפרגנת לעצמך את האהבה הזו גם כשלא מושלם? צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים להדליקו לאבוקה גדולה ... הרב קוק. לחברה היית מסבירה בטלפון שעה כמה היא נהדרת, את הילד שלך את אוהבת בכל מחיר. ואותך? מה איתך? יש בך אור כל כך מיוחד, את מכירה אותו מהימים בהם את עפה. שמרי לך אותו בגופך, כדי שיהיה לך כתזכורת על לוח ליבך. לימים אחרים. קנית אותו, הוא שלך. ויותר מזה, האירי איתו את העולם, זו זכותך וחובתך!
top of page
bottom of page